כך נבנה מחדש את

השירות הציבורי

השישה באוקטובר, ערב שמחת תורה, תמונת מצב

  1. פירוק מודל שירות המדינה המקצועי – שירות המדינה הוא המנגנון שתפקידו לדאוג לכך שהחלטות יתקבלו, כספים יוקצו, תוכניות עבודה יבוצעו והאזרח יקבל שירותים. משירות מבוסס מקצועיות ואתוס ממלכתי, הפך שירות המדינה לשירות מבוסס נאמנות, מפלגתיות וסקטוריאליות: מינויים פוליטיים לא ראויים מקצועית; מינויים במילוי מקום שמייצרים תלות תמידית בדרג פוליטי; משרות בכירות משמעותיות לא מאויישות. אלו הובילו גם לירידה משמעותית בהתגייסות לתוכניות הצוערים והעתודה.
  2. פירוק מבני של משרדי הממשלה – ריבוי השרים בממשלות האחרונות הוביל לפירוק משרדי ממשלה והזזת יחידות ממשלתיות, באופן שיצר כפילות בתפקידים והיעדר אחריות. התוצאה הייתה בזבוז, חוסר יעילות ופגיעה קשה בשירותים.
  3. ביטול מנגנוני הפיקוח על הממשלה – מנגנוני פיקוח ובקרה דמוקרטיים הלכו ונשחקו. הכנסת הוחלשה והתמלאה בח"כים נורבגים מוכפפי ממשלה; "שומרי הסף" (נציב שירות המדינה, היועמ"ש, הממונה על התקציבים והחשב הכללי) נמצאו במגננה; מבקר המדינה נמנע ביודעין מלעסוק במחדלים; מערכת המשפט מותקפת ומתרוקנת משופטים; והעיתונות, כלב השמירה של הדמוקרטיה, נתפסת כלא אמינה ומחנאית.
  4. שחיקת השירותים הציבוריים – עשורים של ייבוש והזנחה תקציביים ומבניים פגעו בכלל המערכות הציבוריות – הצבא, החינוך, הבריאות, הרווחה והמשטרה. במקביל ננטש האתוס הלאומי של תרומת הפרט לחברה ובמקומו נישאו על דגל חשיבות המימוש העצמי והשאת רווח. סיבות אלו ואחרות תרמו לפגיעה קשה מאוד במערכות החיוניות לקיומה של החברה והמדינה ולהתרוקנותם מכח אדם איכותי.
  5. מדינה בלי חזון ותכנון – הבחירות החוזרות ונשנות והצורך בהישגים מהירים, הובילו את המערכת הפוליטית והממשלית להיות תגובתית ולייצר מהלכים עם הישגים קצרי טווח. בנוסף, גופים ויחידות לאומיות שהוקמו במטרה לייצר חזון ארוך טווח, אינן מופעלות הלכה למעשה. אלו הובילו לבריחה מהתמודדות עם אתגרים מורכבים שעומדים בפני המדינה, כגון: ביטחון אישי, צפיפות, תחבורה ודיור.
  6. שימוש לרעה בתקציב המדינה – תקציב המדינה, המנגנון המקצועי המרכזי של ניהול המדינה, נוהל בחוסר אחריות על ידי הנחות לא ריאליות, צרכים קואליציונים, ושאיפות מגזריות מוקצנות. 
7.10

השמונה באוקטובר

במשך השנים האחרונות ראינו את התפוררות השירות הציבורי, ויכולנו להצביע על בעיותיו, ובכל זאת לא הבנו את גודל המחיר שנשלם במצב חירום אמיתי. בשבעה באוקטובר החל אירוע אדיר מימדים עם אלפי קורבנות, מאות אלפי עקורים, מפוטרים רבים, עסקים וענפים שלמים שלא יכולים להתקיים, בתי ספר שלא יכולים להיפתח, חקלאות שאיבדה ידיים עובדות ותקציב מדינה לא רלוונטי.

גם מדינה בעלת שירות ציבורי מצוין הייתה מתקשה לנהל אירוע בסדר גודל כזה. קל וחומר, מדינה בעלת שירות ציבורי חלש, ריכוזי ולא אפקטיבי. החברה הישראלית והשלטון המקומי התגייסו באופן מעורר השתאות, אבל הם אינם ואסור להם להחליף את המדינה.

כך נבנה מחדש את השירות הציבורי

  1. מספר משרדי הממשלה יקטן משמעותית – ייקבע בחוק  עם סעיף שינוי קשיח לפי צורך מקצועי ולא לפי מפתח פוליטי, ללא משרדי סרק (למשל "משרד ההסברה"), משרדים חופפים (למשל "ירושלים ומסורת ישראל" ו-"מורשת") ומשרדי משימה (למשל "חיזוק וקידום קהילתי"). משרדי הממשלה יקבעו במבנה המאפשר עבודה רצופה ויעילה, תוך איחוד פונקציות וחלוקת סמכויות ואחריות ברורה וישירה. מבנה זה צריך להיות מעוגן בחקיקה, אולם לא פחות מכך צריך להיות חלק מתהליך בונה אמון מול הציבור.
  2. רפורמה בנציבות שירות המדינה – חקיקת חוק השירות הציבורי אשר יבזר סמכויות ניהול של כוח אדם למשרדי הממשלה, ובמקביל יחזק את כוח הפיקוח של נציבות שירות המדינה ושאר שומרי הסף על מינויים לא ראויים. מודל השירות החדש שייבנה, יותאם למאפייני הדור הנוכחי שאינו מבקש קביעות לחיים אלא מעורבות, השפעה ותנועה בין מגזרים. רפורמה זו תאפשר את חידוש האתוס ותחושת השליחות שבשירות החברה הישראלית במוסדות המדינה או במערכות השירותים הציבוריים.   
  3. הקמת גוף תכנון אסטרטגי ממשלתי – תוקם מועצה לאומית לתכנון אסטרטגי, שתורכב מצוות רב-מגזרי (פרטי, ממשלתי, שלישי), ברוח חוק המולמו"פ. המועצה תגבש המלצות לאסטרטגיה ארוכת טווח ותביא לאישור הממשלה.  המלצות אלו ילוו בתקציב ייעודי ומוגן לטווח של 5 שנים באחוז שייקבע מראש מתוך התקציב. כדי להוביל את תהליך היישום, יוקם מנגנון ממשלתי יעיל ואפקטיבי, בעל יכולות ייחודיות: מנגנון תקצוב גמיש, מסלול ירוק ומהיר בתהליכי מכרזים, רכש לאישור פרויקטים ארוכי טווח, תהליך ייעודי ומהיר לגיוס כוח אדם והעסקתו ועוד.
  4. גיבוש תקציב מדינה מעודד לכידות – תקציב המדינה הוא הכלי המרכזי לקדם ממלכתיות, שוויון וצמיחה. בעוד המודל הנוכחי מבוסס על שבטיות ומגזריות, המודל החדש יתן עדיפות לתקצוב כלל ישראלי על פני מגזרי; יצמצם משמעותית את הכספים הקואליציוניים תוך הכנסתם לבסיס תקציב באופן הוגן ושוויוני. המענה לשונות בין הקבוצות ינתן באמצעות הרחבת הגמישות התקציבית לשלטון המקומי.
  5. שינוי משמעותי של סדר העדיפויות התקציבי – לצד הצורך בהגדלת תקציב הביטחון יש להרחיב את ההוצאה הציבורית המעודדת צמיחה (תשתיות תחבורה, אינטרנט, חינוך, מחקר וטכנולוגיה וכד') לצד ייעול משמעותי של הפעילות הממשלתית וקיצוץ חריף בתשלומי העברה שאינם מעודדים תעסוקה וצמיחה. כמו כן, יש להגדיל את ההשקעה בגיוס ותמרוץ כוח אדם איכותי בשירותים ציבוריים כמו חינוך, שיטור, רווחה, בריאות ובריאות הנפש בכפוף לרפורמות ייעול משמעותיות. 
  6. מערכת הפעלה חדשה 50:30:20 – מערכת ההפעלה החדשה 50:30:20 מבוססת על תפיסה לפיה, בכלל התחומים, הסמכויות, התוכן, מנגנוני התקצוב וקבלת ההחלטות –  50% יוקדש למישור הלאומי; 30% למישור המקומי-מגזרי ו-20% למישור הקהילתי. מערכת הפעלה זו מאפשרת להעביר חלקים משמעותיים מניהול חיי האזרחים לידיהם, בדגש על השלטון המקומי וכן על פיתוח וטיפוח של קהילות מאורגנות אשר בהן האזרחים יכולים להפגין מעורבות ולקחת אחריות (ראה פירוט בפרק נפרד בעמוד האחרון של מסמך זה).
כך נבנה מחדש את החברה הישראלית
yozmat@hamea.org.il
לאתר יוזמת המאה
עיצוב ופיתוח: Fine Line